מהי הדרך
לנוע
בתוך קונפליקט
לא במלחמה
לא בכניעה
זו הדרך.
לנוע בקונפליקט
זה לא ריב
האשמה או דרישה,
גם לא הקרבה עצמית
וויתור במחשבה ש״זה מה שיש״.
קונפליקט משמעו
לחיות בתנועה
בשני צירים -
תנועה פנימית
ותנועה חיצונית.
תנועה פנימית היא
לחיות בגוף
בפנים
את התסכול, העצב, הכעס, הפחד, ההשתוקקות,
להסכים שאלה יבואו, ילכו, ירגשו, יבלבלו,
בלי לפעול אותם ישירות
בחוץ.
תנועה חיצונית היא
הפעולה
שמנוהלת בחוכמה, בשכלול התחושות וההבנה.
להיות בדרך, לחיות, להכיל את הקונפליקט שהוא הוא החיים,
מתחיל בהכרה שבו-זמנית
להיות עצמנו לא דורש ביטוי של כל מה שבפנים
ולהיות עם אחרים לא דורש ויתור על מה שבפנים.
איפה למדנו שאותנטיות זה להוציא מיד כל מה שבתוכנו?
איפה למדנו שאכפתיות זה הקרבה וויתור עצמי?
